1.09.2006

מתוך הכתיבה שלי בטור בשבועון בשבע

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, זכה לפרופיל בשבועון הירושלמי "כל הזמן" ב- 18.11. בין יתר הנושאים שהוא התבקש להגיב עליהם היה התקשורת. וכך הוא מצוטט:

"אין ספק שמחד, התקשורת היא אחת מהרשויות שמנהלות את המדינה ואמורות לדאוג לתקינותה. מאידך, הבעיה המרכזית שלה היא היעדר מנגנוני בקרה עליה. מועצת העיתונות שאמורה לבקר היא גוף בקרה פסיבי, והיה ראוי שיהיה מנגנון בקרה הדוק יותר למען שקיפות והגינות."

הכל, לכאורה, איך שאומרים עורכי דין, טוב ויפה ויש לתנועה אפילו נקודת פלוס מכיוון שהם הגישו עתירה לבג"צ לפני כשנתיים נגד התנהלות של השר אולמרט כשר הממונה על רשות השידור.

אבל כשאגודת "לדעת" ביקשה לגייס את התנועה של שרגא למאבקים אחרים, עוד לפני כמעט עשור, וכש"לדעת" רצתה לדחוק בתנועה ולזרז את הטיפול בעתירה נגד אולמרט ועוד כמה וכמה עניינים של פיקוח ציבורי שקיף על התנהלותה הלא-אתית, של התקשורת, מצאנו את שרגא ואת תנועה מתקדמים באיטיות ואפילו תקועים במקום. כנראה שגם אבירי איכות השלטון נופלים מהסוס לפעמים.

===

בגליון "הארץ" מיום 15.11, אם דפדפת בחלק הראשון ואם הגעת לעמוד 13 ואם הסתכלת באמצע העמוד ליד המודעות, רק אז מצאת ידיעה מאוד חדשותית. פרסום הידיעה במקום כל כך לא בולט, בעמוד די זניח, היה, להערכתנו, מכוון אך ורק כדי להמעיט כמה שאפשר את ההד שעושי לצמוח ממעשה רצח בלינץ' על רקע סכסוך בין-דתי ובין-עדתי.

אנו גם משערים שאם האב היה יהודי, נגיד אשכנזי, ואהוב בתו היה, נגיד, ספרדי או, רחמנא ליצלן, חילוני או אפילו נוצרי, הסיפור היה מתפרסם, עם תמונה, בעמוד הראשון דווקא כי כולנו מכירים את קו המערכת של עיתון "הארץ". אבל מה לעשות, זה לא היה סיפור של יהודי חרדי שרוצח או מסרב לתת לאשתו גט או שכולא את בתו בבית כי היא יוצאת עם חילוני. זה לא היה סיפור של מתנחל יהודי ההורג/פוצע ערבי או שמצית/כורת עצי זית. וזה לא היה קיפוח הזכות לחינוך מטעם אשכנזים נגד ספרדים.

סך הכל, סיפור של דרוזי וסלידתו מכך שבתו התאהבה במוסלמי.

חיים יבין

כידוע, חיים יבין העדיף לבלות את תקופת החגים בארה"ב, במסע שמומן ע"י ידידי שלום עכשיו שם. הוא הירצה בפני גורמים די עויינים על הסדרה שלו, התיעודית כביכול, "ארץ המתנחלים". והשאלה היא די פשוטה: האם אין כאן מקרה של פגם אתי מקצועי ואולי אפילו חוקי.

יבין הוא שדרן בערוץ ציבורי ולכאורה, אסור לו להיות מזוהה פוליטית-השקפתית. אם אסור לו לקבל כסף מגורם המעורב בחדשות שהוא משדר או מראיין באולפן, זאת כבר שאלה אחרת, אם כי די מעניינת. עמוס גורן, הממונה על קבילות הצבור ברשות השידור אינו חושב שיש כאן בעיה. להלן, קטעים מתשובתו לתלונה בנושא:

"יבין אינו עובד ברשות השידור. הוא משדר במסגרתה על-פי חוזה קבלני...אין בקוד האתי שלנו שום דבר המונע פעילות של שדרן שהוא קבלן מחוץ למסגרתו...אמליץ למוסדות הציבוריים החדשים של רשות השידור לשקול את העניין מבחינה עקרונית ולשקול כיצד לנהוג עם שדרנים בכירים ברמתו נוכח תחושות התסכול המתבטאות בגל התלונות האחרון."

כמובן, אנו מרגישים לא רק תסכול אבל גם אכזבה גדולה. המסקנות הן די ברורות: הקוד האתי חייב להשתנות. יש לקבוע, ששדרן ברשות השידור אינו יכול לנקוט באופן פומבי בעמדות שנויות במחלוקת. לגבי יבין עצמו, יש לדרוש שיסכים שיוכנס תיקון בחוזה עימו באופן שימנע ממנו לאלתר להופיע בהופעות פומביות ובוודאי שלא לנקוט באופן פומבי בעמדות שנויות במחלוקת.

ואם יבין כבר היה בארה"ב, הוא היה צריך להיות מודע למקרהו של מייק וואלס שלאחרונה נתפס מדבר בפני פורומים ציבוריים לטובת הידוק הפיקוח על אחזקת נשק פרטי. ראשי ערוץ CBS נדרשו לנושא שנחשב להפרה של הקוד האתי כי שם הם רואים בחומרה את הסתבכותו מול תלונות שיש לאסור על וואלס לראיין מישהו הקשור בנשוא, מצד זה או מצד אחר, פשוט הנשוא הזה לא יעלה על שולחנו. ככה זה בארץ מסודרת.


=========

רצח רבין – העשור

עשר שנים עברו ובין כל התוכניות, הכותרות, הראיונות והכתבות, בכל זאת עלתה שוב פרשת "טכס ההשבעה" של ארגון אי"ל. תלונתה של "לדעת" על שידור של דיווח מבוים התגלגלה לתלונה פלילית ומשם עד לבג"צ.

אותו בכיר שב"כ לשעבר, ראש יחידת האבטחה, ממש השתומם על המסך לפני שבוע, איך זה שחבורה שלמה של "נשבעים" הם "שלנו", כפי שהוא מצטט את דברי התגובה של הממונים עליו כשהתלונן.
בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 בה התארח בארי חמיש, מנכ"ל רשות השידור לשעבר קירשנבאום הודה שאכן הכתבה בויימה. הוא אפילו הסכים שלטלוויזיה חלק גדול בטיפוח אווירת "ההסתה" מבית מדרשו של רביב בפיקוח השב"כ.

הלקחים ברורים. ראשית, אין לזלזל בכוח התקשורת האלקטרונית. אם השב"כ ראה לנכון לנצל אותה, היא חשובה כיעד פעילות. שנית, אם לא שיתוף פעולה מלא אז לפחות בכירי התקשורת היו מוכנים לעבוד יחד עם "כוחות החושך", כפי שכינה אותם בזמנו אורי אבנרי. וזאת היתה פגיעה כמעט אנושה בדמוקרטיה שאת רוממותה חברינו מהשמאל נושאים אל-על. ונקודה אחרונה, אם כל הביקורת על התקשרות, הבה נודה שבשבוע שעבר, התקשורת עשתה פניה חדה והציגה בפני אזרחי מדינת ישראל הרבה מהעניינים אשר מפריעים לנו בפרשת רצח רבין ומה שקדם לו. לא את הכול אבל הרבה, הרבה מאוד. וגם זה לקח חשוב.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית