5.15.2007

גלעד מתעורר פעם שניה לפחות

גלעד שרון שואל מה עוד הניב השלום עם מצרים חוץ מהברחות נשק וסמים

זה שלום זה?


ישראל חתמה על הסכם שלום עם מצרים, מצרים קיבלה את כל סיני, ישראל לא מאיימת על מצרים - מדוע, אם כך, העוינות, הברחות הנשק ושאר מרורים שמצרים משביעה אותנו?

נניח שמהעיר אילת היו מוברחים באופן קבוע אמצעי לחימה למצרים, שהיו משמשים לפעולות טרור. האם מישהו היה מאמין שישראל לא יכולה לטפל בזה? האם אלה שלומיאליות ואימפוטנציה מצד מצרים, או שמא נבזות ותדלוק מכוון של טרור? למרות שבמצרים יש גם את המרכיב הראשון מבין השניים, במקרה זה מדובר בפעילות מכוונת.

הברחות כאלה, או שמא נאמר משלוחי נשק, בגזרה קטנה כל כך, אינן יכולות להתרחש ללא עידוד המודיעין המצרי. לא מעט עדויות נשמעו על כך, שבעת פיצוץ מנהרות מתחת לציר פילדלפי, נשמעו ההדים בצד המצרי של המנהרות, ליד בסיסי כוחות הביטחון שלהם.

השנאה לישראל במצרים אינה מוגבלת להמונים. עורך דינו של הישראלי עזאם עזאם הוחרם על ידי לשכת עורכי הדין המצרית, שאמורה להיות גוף נאור שמייצג השכלה וקידמה. והנה, עמדתם היתה שאסור לייצג את עזאם עזאם הישראלי. בישראל, לכל רוצח, ולו המתועב ביותר, יש ייצוג. אבל בחוגי האינטליגנציה המצרית, אסור אפילו לייצג ישראלי.



פעמיים איבדו המצרים את סיני לישראל, פעם לזמן קצר ופעם לזמן ממושך יותר. זה היה בגלל
תוקפנותם ובשל התמיכה והעידוד שנתנו לפלשתינאים. כעת הם מזרימים משם אמצעי לחימה, שהם דלק לטרור המקיז את דמנו. האם הם אף פעם לא ילמדו? גם כשיקראו את הדברים האלה במצרים, הם יובנו שלא לפי כוונתם. במקום לומר לעצמם, אולי נפסיק לתמוך בפגיעה בחפים מפשע, הם יקבלו את הדברים כעלבון. חבל, זו לא הכוונה.

תוויות:

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית