11.25.2007

תוכן המנשרים של ועד הסטודנטים הערבים ביום הכאפייה

ביום 14 בנובמבר ועד הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים ערכו משהו בשם יום הכאפייה

להלן תרגומים מתוך המנשרים שחולקו בערבית

אגב, יש להדגיש כי ה'תקיפה וההתנכלות' לסטודנטים הערביים הייתה לאחר שחמישה סטודנטים ערביים הכו נמרצות פעיל תנועת "אם תרצו" שלבש על ראשו דגל ישראל כמחאה על הקריאות להשתתפות בפעילות יום הכאפייה. פעילי תנועת אם תרצו הגנו על הפעיל הנ'ל.
----------------------------------------------------------

שחור אדום לבן

הכאפייה הפלסטינית, הידועה גם בשמות: הסלכ והחטה, בצבעיה השחור והלבן, משקפת את חייהם הפשוטים של האיכרים בכפרים אשר בפלסטין. הכפריים הפלסטיניים התרגלו לעטות כאפיה על מנת לייבש את זיעתם במהלך עבודת האדמה, וכן להגנה מפני חום הקיץ וקור החורף.

הכאפייה נקשרה במאבק הלאומי כבר מאז מהפכת 1936 , בהן עטו האיכרים המהפכניים כאפיות, על מנת להסתיר את פניהם במהלך ההתנגדות להתיישבות בפלסטין, וזאת כניסיון להימנע ממעצרם או הלשנה עליהם. מאוחר יותר, החלו תושבי הערים, בהוראת מנהיגי המהפכה דאז , לעטות גם הם כאפיות, כיוון שהבריטים עצרו כל אדם העוטה כאפיה, במחשבה שהוא אחד מהמהפכנים . כך קשתה על הבריטים משימת המעצר, כיוון שכל הנערים והזקנים בכפר ובעיר עטו כאפיות.

עם פרוץ המהפכה הפלסטינית המודרנית, במחצית השנייה של שנות השישים במאה שעברה , החלו גורמי שמאל פלסטיניים לעטות כאפיה אדומה בנוסף לזו השחורה, וכך הפך הבד המשובץ להיות מזוהה עם הלוחם , ומטרתה העיקרית הייתה הסוואת פניו . מאז הכאפייות, השחורה והאדומה,זוהו בעיני העולם עם פלסטין והמאבק של עמה. זיהוי זה התחזק מפרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, ועד לאינתיפאדה השנייה בשנת 2000. עד עתה, עוטים הלוחמים כאפיה מאותן הסיבות ומטרות השחרור שלשמן עטו אותה המהפכנים בשנת 1936.

ברצוננו להעיר, שהכאפייה חוצה את כל הקווים גיאוגרפיים, ומהווה סמל למאבק לאומי וחברתי בעולם כולו. נעיר גם, שהכאפייה ניכרת בכל הפגנה נגד הגלובליזציה והאימפריאליזם, בשביתות המגנות מדיניות של ממשלה זו או אחרת, ובכל מיצגי המאבק של הסטודנטים והאגודות השונות בעלות גוון פוליטי חברתי ואפילו השכלתי תרבותי.

בצל הפופולאריות העולה של הכאפייה בעולם והבאתה לאולמות התצוגה כפריט אופנתי חדשני, וסמל לכל מה שנוגד את המסורת, החליטו ישראלים לעצב כאפייה בצבעי כחול לבן עם מגן דוד באמצע . תהינה אשר תהינה הסיבות והפילוסופיה העומדת מאחרי המעשה, זהו מעשה זלזול והתגרות, ועל כולנו להגן על סמלינו המאגדים, ולהצילם משיני הגלובליזציה והישראליזציה. אי לכך, לבישת הכאפייה היום נושאת היבטים שונים. הפלסטיני עוטה כאפייה על מנת להדגיש את ייחודיות עמו הפלסטיני, ועל מנת להתהדר ולהתגאות בישות הלאומית הפלסטינית, וכאות לבעייתו הרובצת על צווארי ולבות כל הפלסטיניים. כמו כן, הכאפייה מהווה פריט לבוש פלסטיני מאחד, המצביע בעקשנות על הסוגיה הפלסטינית, זכות השיבה, ולאחרונה אף מסבה הכאפייה את תשומת לבה של התקשורת הבינלאומית לסוגיה הפלסטינית וחשיפת הפעולות הישראליות בפני דעת הקהל העולמית.

ועד הסטודנטים הערביים קורא לכם, הסטודנטים הערביים, לציין את זכרו של יום הכאפייה הפלסטינית ביום רביעי 07-11-07, ולעטות כאפייה פלסטינית, על מנת לציין יחדיו את זהותנו ואחדותנו הלאומית .

הערות

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
הכוונה לפרעות שנעשו בשנים 1936-1939.
استعمار במקור, משמעות המילה הינה קולוניאליזם. הכוונה כמובן ליישוב היהודי.
יש להדגיש כי גם כאן הכוונה למאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
פורעים.
1965 והלאה.
לוחם השחרור הפלסטיני.
של הלוחם.
נושאי דגל המאבק הפלסטיני.
שחרור פלסטין.
בריחה מהמושג דגל ישראל, והכרה בו כסמל המדינה.
של העם הפלסטיני
הפועל ممارسة שנכתב במקור, משמש על פי רוב לפעולות שליליות ביותר.
ההדגשה במקור.

============

יקירינו התלמידים:
יום הזיכרון למות החלל יאסר ערפאת:
אנו מברכים את העם הפלסטיני באחד עשר לחודש תשרין אלת'אני בשנת 2007 יום זיכרון למותו של המנהיג ההיסטורי של עמנו הפלסטיני ו(מנהיג) מהפכת העם הפלסטיני, יאסר ערפאת "אבו-עמאר". ערפאת אינו סתם אדם רגיל, או מנהיג חולף, ומותו הוא אינו סתמי, אם להסתכל מנקודת מבט של שיוכנו הלאומי, ההיסטורי, התרבותי והקיומי לעם הפלסטיני. יהיה זה אך טבעי ואף נדרש מההמון הערבי הפלסטיני בארץ להעניק למנהיג והסמל את הכבוד וההערכה המגיעים לו על העיקשות הפלסטינית שבגופו בהתמודדות מול האתגרים הקשים ביותר, (וההתעקשות) למען זכותו הלאומית המוצדקת. מותו של אבו-עמאר הינו אבידה כואבת לעמנו הפלסטיני, אך עמנו הפלסטיני מסוגל להתמודד עם כל כאב בכל תנאי. אנו קוראים לכל עמנו הפלסטיני במולדת ובפזורה ולכל התומכים בעמנו לתת כתף ולהתאחד בצורה מאורגנת באמצעות מוסדותינו העממיים,ולשמור על העקרונות הפלסטיניים בהתמודדות עם המזימות הישראליות המנסות לשבור את רוחו של עמנו הלוחם בעושק ובכיבוש. בטוחים אנו כי ישראל, למרות מחשבתה שביכולתה ליצור מהמנוח יאסר ערפאת הזדמנות להעביר את תוכניותיה לחיסול , היא תמצא עצמה מול עם הנאבק על עקרונותיו הלאומיים הפלסטיניים, (מול עם) עיקש, שלא סוטה מדרך המאבק למען סילוק הכיבוש וחזרת הפליטים בני עמנו.

יום הכאפייה הפלסטינית:
ועד הסטודנטים הערביים מודה לכל אלו שטרחו למען הצלחת (אירועי) יום הכאפייה הפלסטינית באוניברסיטה למרות ניסיונותיה של קבוצת הימניים "אם תרצו" להכשילם, ולמרות תקיפת סטודנטים ערביים באמצע 'הפורום'.
יש לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שהקבוצה הנ'ל מנסה להכשיל פעילויות של של ועד הסטודנטים הערביים או של המפלגות הערביות הפועלות בקמפוס. גם ביום הזכרון לנכבה התגרו חברי הקבוצה בסטודנטים הערביים בכל אמצעי, ואף ביקשו מהנהלת האוניברסיטה להפסיק את פעילות המפלגות הערביות בתואנה שהן גזעניות.
כתגובה על (מעשי) הקבוצה, ולמען ההדגשה שאנו איננו גזעניים, אנו בני העם הפלסטיני דורשים שיוויון וחירות. על כן, מעשי הקבוצה נחשבים בעינינו כשלילת חופש הביטוי ופגיעה בדמוקרטיה. אנו דורשים מהרקטור ומהנהלת האוניברסיטה לנקוט צעדים למניעת תקיפות גזעניות שכאלו כלפי סטודנטים ערביים בתוך הקמפוס.
אנו קוראים לסטודנטים הערביים בכל האוניברסיטאות להיענות לקריאה של ועד הסטודנטים הקטרי וללבוש את הלבוש העממי (הכאפייה) בכל האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה ביום רביעי החל ב- 14.11.07, על מנת להדגיש את זהותנו הלאומית הפלסטינית וסמליה.
(בהמשך ישנה הזמנה להצגת תיאטרון שנערכה גם היא ב 14.11.07).

הערות

استشهاد מות קדושים.
חודש נובמבר
מדינת פלסטין או הפלסטיניים.
האוניברסיטה העברית בירושלים.
להלן "הקבוצה".
"האסון", כך מכונה ההפסד הערבי במלחמת השחרור.
הסוגריים במקור.
========

ולמי שקורא ערבים ומבקש לבדוק - בבקשה

תוויות: ,

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית