טור נוסף בשבועון בשבע

הנביא מוחמד/ ישראל מידד


בשבוע שעבר קיימה קבוצת השמאל הקיצונית "הגדה השמאלית" טכס הוקרה למוחמד בכרי, במאי הסרט 'ג'נין ג'נין'. בית המשפט קבע שהסרט ה'תיעודי' שלו שקרי, אך לא מצא בכך משום דיבה. מתנגדים לבכרי נערכו מול מקום הטכס, ונירית אנדרמן מ'הארץ' תיארה אותם כ"עשרות מפגינים זועמים במיוחד". אתר וואלה כינה אותם "פעילי ימין".

מוזר שלמרות הגוון הפוליטי של הקהל שהיה שמאל מובהק, שכלל ח"כ דב חנין, איש הקומוניזם, ענת סרגוסטי מ'אג'נדה', המילה 'שמאל' נעדרת מן הכתבה.

אנדרמן טוענת שהשוטרים נשארו אדישים לאירוע, בעוד אתר וואלה מציג פעילות נמרצת של השוטרים כדי להפריד בין הצדדים. ועוד הערה, אנדרמן ציטטה ללא ביקורת את דבריה של סרגוסטי, שרק כאשר "מקרינים סרט שנוצר מעמדה אחרת (מהעמדה הבטחונית) הוא מיד נתפש שמסוכן". הרי אין מי שחלק על זכותו של בכרי ליצור סרט, תיעודי או אפילו תעמולתי. אלא שהחיילים שהשתתפו בקרב בג'נין טענו שבכרי הציג תמונות מסולפות.

אם התקשורת סוקרת אירוע כזה בסלקטיביות אידיאולוגית, לא רחוק היום בו יזכה מוחמד בכרי בפרס ישראל לעשייה קולנועית, ויצפצף על כל המפגינים בחוץ.