10.22.2010

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" בשבועון "בשבע", גליון 414, מיום 21.10.2010


ביום שני השבוע ראיינה גאולה אבן בערוץ הראשון את ירון דקל בעקבות שליחות הסברה שלו לאנגליה, יחד עם עיתונאי אחר מערוץ טלוויזיה אחר. דקל, איש הוגן, רהוט וכפי שהוא הודה בראיון, ציוני, היה בלונדון, בירמינגהם ובאוקספורד. הוא פגש קהלים שונים וקבע שמצבה של מדינת ישראל בבריטניה "רע, אף רע מאוד". ממה שידוע לי, זאת לא הייתה הפתעה. הרי רק לפני שבועיים יצא לשם גדעון לוי מ'הארץ' לסבב הרצאות לקידום ספרו המשמיץ את ישראל. הספר גרם לבן-דרור ימיני לצאת נגד לוי בצורה תקיפה. ברשימה ב'מעריב' וכתב עליו ימיני: "ברון תעשיית השקרים; לא 'פעיל שלום', ולא 'עיתונאי ביקורתי', אלא תועמלן מסוכן שכותב את הפרוטוקולים החדשים נגד ישראל". לוי פירסם טור ארסי בעיתון הגרדיאן האנטי-ציוני בדומה למאמרי דעות דומים (אם כי פחות חריפים) של מה שנקרא 'אנשי רוח' בניו-יורק טיימס, ואשינגטון פוסט ולה-מונד, למשל.

אכן, אנשי תקשורת מתנדבים ומתגייסים למערך פעילות שאין לו כל קשר למקצוע העיתונות. האם זה תפקידם? האם למשרד החוץ חסרים מסבירים? האם בחוץ-לארץ, משום-מה, עיתונאי נחשב לאדם אמין יותר, חכם יותר, מעמיק יותר? הרי כולנו יודעים שבממוצע, רוב התקשורת נחשבת, גם ע"י עובדיה, כרדודה, מוטה ולא-מדויקת. אז דווקא איש תקשורת – ובמחילה מירון דקל שמוכר לי אישית – הוא מה שדרוש להצלת המדינה?

ומילה לגב' אבן: לית-מאן-דפליג שמצבנו באירופה רע, אף על גבול של גילוי גלי אנטישמיות לשמה. מי שנבחר לעמוד בראש מפלגת הלייבור הבריטי עוין ישראל עוד מבית הוריו שהם קומוניסטים, פרט שלא גילית לצופים. ובכל זאת, מדוע לא חשבת לשאול את דקל על גילויים של התנגדות תקיפה לנוכחות המוסלמית באירופה שאולי תהווה סיוע לישראל? על הליגה להגנת אנגליה ועל הכרזת ראש ממשלת גרמניה נגד זרים ומנגד הרב-תרבותיות? לא סביר שאינך מודעת לידיעות הללו ולהשלכות לגבי האפשרות שאירופה לא אבודה. בהתנהלות זו, לא שירת את האתיקה המקצועית והשארת את הצופים בבית מחוסרי מידע.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית