1.02.2011

ידיעה על יינות יקבי שילה




מזה כמה שנים שאנו מתוודעים ליינות יקב שילה המסתמנים כיינות איכות וזוכים להערכה רבה בקהילת היין המקומית. היקב עצמו נמצא בישוב שילה שבשומרון ובעליו הוא ד"ר מאיר שומר מומחה למשפטים ואיש עסקים המתגורר במקסיקו. יינן היקב הוא עמיחי לוריא שלמד את מלאכת עשיית היין בקורס המעשי לייצור יין ביקב שורק. כמה שנים ייצר עמיחי יין ביקב הביתי הקטן שלו ואחר כך הצטרף למאיר שומר כיינן יקב שילה. היקב מפיק כשבעים אלף בקבוקים בשנה ויינותיו, כך מעידים אנשי היקב, נמכרים היטב בארץ ובעולם. לאחרונה חנך יקב שילה יין חדש: 'פסיפס 2006' – יין המהווה את יין הדגל של היקב

קודם להשקת ה'פסיפס' נחלקו יינות יקב שילה לשתי סדרות עיקריות: סדרת 'שור' שהיא סדרת הביניים (מעל סדרת 'מור'), וסדרת 'סוד רזרב' שהייתה הסדרה הגבוהה של היקב. כעת, כאמור, מצטרף לפורטפוליו של היקב יין הדגל, הוא ה'פסיפס'. על משמעותו של המושג 'פסיפס' אנו למדים מן המילון שזהו צירוף של חלקים הנותנים ביחד תמונה חדשה. ואכן, כזה הוא הפסיפס של יקב שילה: חיבור של יינות מחמישה זנים (מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון, פטי וורדו ופטיט סירה) שיצרו ביחד יין מורכב ועשיר שזוכה לשבחים רבים. מבקר היין דניאל רוגוב העניק ליין הזה את הציון המחמיא 91 ולדעת כותב כתבה זו, כפי שנראה בהמשך הכתבה, אנו עוד נשמע על היין הזה רבות.

עמיחי לוריא, היינן של יקב שילה הוא חובב בישול רציני וככזה הוא מקנה חשיבות רבה להתאמת יין לאוכל. כיוון שכך, נערכה השקת ה'פסיפס 2006' במסעדת 'הקומה ה- 11' השייכת למלון 'קראון פלאזה' במגדלי עזריאלי. 'הקומה ה- 11' היא מסעדה כשרה שלתפריט בה אחראים השפים אייל רוזנברג ואלון גונן. מיקומה במה שמוגדר 'מלון עסקים' גרם למתכנני המסעדה לתת לה אופי אורבאני ולשפים לתכנן תפריט צהריים מודרני קליל וחדשני המתאפיין במנות שאינן עשירות בקלוריות. "המזון", כך מעידים השפים, "מטופל באופן קצר על מנת לשמור על מראה נאה ואיכות תזונאית גבוהה". המחיר לארוחת צהריים כזו הוא מאוד אטרקטיבי ועומד על 99 ש', ובארוחה כזו טעמנו את יינות יקב שילה.

          האירוע נפתח בקבלת פנים שבה הוגשו מתאבני סושי לצד שרדונה רזרב 2009. אני מאוד אוהב את השרדונה של
          יקב שילה מכיוון שהוא מהווה לטעמי פשרה טובה בין השרדונה הכבד והמלולקטי של פעם לשרדונה הצעיר החד   
          והפריך שעושים היום. יש בו מידה נאותה של טעמי עץ ומירקם חמאתי טוב למרות שרק חלק מן היין עבר תסיסה
          מלולקטית. ליין צבע צהוב עמוק ויפה. באף ריח של אננס, מלון דבש ופרי לבן טרופי. בפה היין יבש עם רקע קל של
          מתיקות וחמיצות מעודנים המאזנים יפה זה את זה. ההתאמה לסושי הייתה טובה אבל היין התאים עוד יותר לאחת
          המנות הראשונות שהוגשו בהמשך: סביצ'ה סלמון עם בגט קלוי וקרם לימון. השרדונה של שילה נמכר במחיר של
          70 ש' לבקבוק.

לכוסותינו נמזגו שלושה יינות מסדרת סוד רזרב בציר 2008 – מרלו, קברנה סוביניון ושיראז. כאמור, עד הופעתו של ה'פסיפס' היוותה סדרה זו את הסדרה הגבוהה של היקב ובטעימות הוצג ה- סוד רזרב קברנה סוביניון כיין הדגל של היקב. "הסוד הוא בכרמים", אומר לוריא ומסביר: "זהו היין שהכי קל לי כיינן לייצר אותו. רוב העבודה נעשית בכרם. הכורמים נענים לכל הרצונות שלי וליקב מגיע פרי איכותי, ממוין ונקי". יינות 'סוד רזרב' הם חד זניים אבל לוריא טוען שמבחינתו אלו בלנדים שנעשים מחלקות וחביות שונות של אותו זן. "יש לי חביות רבות מכל זן אבל לבלנד הזני הסופי נכנסים רק יינות מחביות שאני מזהה כמתאימות לרמה הגבוהה שאני מכוון אליה בסדרה זו" , מסביר לוריא. לקראת טעימת היינות ביקש עמיחי לוריא להזכיר לנו שזוהי טעימה מקדימה והיין יצא לשוק רק בעוד כמה חודשים.

'סוד' מרלו רזרב 2008

דבר היינן: זוהי השנה הראשונה שבה יקב שילה מוציא מרלו זני בכלל ומרלו זני מסדרת 'סוד רזרב' בפרט. עד עתה שימש המרלו רק בבלנדים ובבציר 2007 הכיל המרלו רזרב מסדרת סוד רק 60% מרלו והיתר זנים אחרים. המרלו בארץ, לדעת עמיחי לוריא, הוא זן מאתגר וקשה לטיפול. היקב מקבל מרלו משבעה כרמים שונים וכל כרם מוציא מרלו בעל תכונות שונות. יחד עם זאת, זהו אתגר להפיק מיינות אלו בלנד זני איכותי וברמה גבוהה.

רשמי טעימה אישיים: ליין צבע אדום כהה כמעט שחור. באף ריח סגור, מאופק שמשתחרר ככל שהיין שוהה בכוס. בטעימה ראשונה היין נוקשה, יבש ועפיץ, אלא לאחר כחצי שעה, במיוחד בשילוב עם מנות האוכל שהגיעו בהמשך, היין השתנה לגמרי. במיוחד התאים היין למנת כנפי העוף המושחמות ברוטב ברביקיו המוגשת כמנה ראשונה בתפריט העסקי. מחירו של היין: 120 ש'.

'סוד' שיראז רזרב 2008

דבר היינן: 100% שיראז מענבים המגיעים מכרמים בצפון כאשר גובה הכרמים נע בין 500 ל-800 מטר מעל פני הים. היין תסס בטמפרטורה של 30 מעלות במשך 14 יום ולאחר מכן התיישן 20 חודשים בחביות רובן צרפתיות ומיעוטן אמריקאיות. מחצית החביות חדשות.

רשמי טעימה אישיים: הצבע סגול כהה עם לב שחור. האף נדיב יותר מן המרלו אך במעט וכמו המרלו זה הולך ומשתפר ככל שהיין שוהה בכוס. בפה טעמים מתובלנים, טאנינים רכים אבל סיומת מעט חריפה. בסך הכל יין טעים שאחרי חצי שעה בכוס יודע לתת יותר באופן משמעותי. היין היה עוצמתי מדי ביחס למנות הראשונות האחרות שהוגשו: קרפצ'יו סינטה ועצם חלולה ממולאת בשקדי עגל וכבד אווז, אבל יש להניח שזמן ריכוך נוסף של היין היה משפר גם את הזיווג הזה. 5800 בקבוקים נוצרו מהיין הזה ומחירו 120 ש' לבקבוק.

'סוד' קברנה סוביניון רזרב 2008

דבר היינן: 100% קברנה סוביניון מחלקות מובחרות בכרם של היקב בשילה. גובה הכרם 750 מ' מעל פני הים. תהליך הייצור כלל השרייה קרה – תסיסה ואח"כ השרייה חמה על הקליפות במשך שבוע. היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ צרפתיות, חציין חדשות.

רשמי טעימה אישיים: יין שמוכיח שראוי היה להיקרא יין הדגל של היקב. צבעו של היין אדום-שחור מבריק ויפה. למרות שהיין הזה הוא בן גילם של המרלו והשיראז שטעמנו קודם לכן, הוא מעניק יותר הן באף והן בפה. האף משחרר בנדיבות ריחות של פרי שחור בשל ונעים. בפה המון טעם, גוף מלא ומורכב עם שיוריות נעימה וארוכה. גם הטאנינים רכים ומצוינים. היין התאים מאוד למנת שיפודי הפרגיות שהוגשה לי כמנה עיקרית. 6700 בקבוקים נוצרו מהיין הזה ומחיר כל בקבוק 120 ש'. שווה ביותר.

עם תום טעימת היינות מסדרת 'סוד' ניגשנו לטעימת יין ההשקה, שהוא גם יין הדגל החדש של היקב – ה'פסיפס' 2006. התווית שעל הבקבוק מציגה דווקא את שם היין באנגלית, MOZAIK, ונראה שהיקב מכוון את היין בעיקר ליצוא לחו"ל. עמיחי לוריא מסביר שה'פסיפס' הוא יין שלא יצא כל שנה אלא רק בשנים טובות במיוחד. כבר כיום ידוע אמנם שהפסיפס הבא יהיה מבציר העוקב, בציר 2007 אך לא יהיו 'פסיפסים' מבצירים 2008, 2009 וכנראה גם לא מבציר 2010. "זהו היין היחידי שאני עושה ללא התחשבות בשום שיקול למעט טעמי האישי", אומר לוריא.

פסיפס 2006

דבר היינן: בלנד של חמישה זנים בורדולזיים: 60% מרלו, 20% קברנה פרנק, 7% קברנה סוביניון, 7% פטי וורדו ו-6% פטי סירה. הפרי מגיע כולו מכרמים בשילה כאשר גובה הכרם העיקרי כ- 800 מ'. היינות השונים תססו כל אחד בנפרד במשכי זמן שונים, כל אחד לפי אופי הזן. כל יין התיישן בנפרד שניים עשר חודשים בחביות עץ צרפתיות, מחציתן חדשות. לאחר ביצוע הבלנד הועבר היין ליישון נוסף בחביות במשך 6 חודשים נוספים. היין בוקבק במאי 2008 וכעת, לאחר כשנתיים וחצי של מנוחה בבקבוק, היין משתחרר לשוק.

רשמי טעימה אישיים: היין הזה הרשים אותי מאוד. מרגע שמקרבים את הכוס לאף מתחילה החגיגה. עושר בלתי רגיל של ריחות פירות אדומים, צעירים ובשלים גם יחד. אתה מסובב את הכוס, מריח את היין ולא בא לך להתחיל ללגום כדי למשוך את התענוג. הפה מקיים את מה שהאף מבטיח: טעמים מגוונים בריכוז ועוצמה מצוינים. היין מורכב ורב שכבתי, כל לגימה חושפת שכבת ריחות וטעמים חדשה. האיזון מצוין, הכל במידה: טאנינים, חמיצות, מתיקות ואפילו חריפות קלילה. יופי של יין שנעשו ממנו 6140 בקבוקים ומחיר כל אחד מהם 230 ש'. מומלץ, למרות המחיר, ובוודאי מעניק תמורה גבוהה יותר מכמה וכמה יינות דגל יקרים ממנו.

לסיכום, יינות יקב שילה מסדרת 'סוד רזרב' 2008 הם יינות עולם חדש מרוכזים, טעימים ובעלי עוצמה. המרלו זקוק לזמן, השיראז מזכיר יינות אוסטרליים מסוגו והקברנה טעים במיוחד כבר כעת, אפילו בצעירותו. הפסיפס לטעמי יין גדול, ואני חוזר וטוען שאנו עוד נשמע עליו רבות.

לחיי יקב שילה ! לחיי יינות ישראל !

 

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית