4.29.2011

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליוןן 440 מיום 28.4.2001


הנה כמה שאלות שנשארו מעיתונות החג:

* מה ראה לנכון מיכאל טוכפלד לכתוב, בראיון עם דובר צה"ל היוצא אבי בניהו ב'מקור ראשון', שבניהו "נודע כמי שקיבל לראשונה כתבים דתיים לגלי צה"ל וקידם אותם במודע" (יומן, 15.4, עמ' 26)? זה שיר הלל שאינו מתאים לבניהו. זאב דרורי, מפקד גל"צ בין 1998 - 2000 קלט וקידם כתבים דתיים. הדבר מוכר לי באופן אישי מפעילות אגודת 'לדעת'. אבל מדוע להאמין לי? הנה מה שאמר אורי אורבך בכתבה ב'הארץ' ביום 16.5.2002: "אחד האחראים למהלך הזה (קבלת דתיים לתחנה) הוא זאב דרורי, שפתח את הדלת לדתיים".

* מדוע הידיעה אודות הכרזתו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, ש"אין איסור הלכתי בהשכרת דירות לערבים" לא עשתה כותרות בעיתונות החילונית, למרות שעבר כבר יותר משבוע מאז פרסומה בעיתונות הלאומית והדתית? יכול להיות שהעורכים מבקשים להסתיר מקוראיהם שלא כל הדתיים 'קיצונים' ו'פנאטים'?

* מדוע לא נמצא מקום בכתבות הרבות אודות התחקיר של רביב דרוקר על נסיעותיו של בנימין נתניהו ליידע את הקוראים שבשנת 1999 חויב דרוקר, יחד עם אחרים בגל"צ, בתשלום פיצויים בסך חצי מיליון ש"ח ליו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון, בגין לשון הרע שפרסמו? האם העורכים חושבים שאין זכות לציבור לקבל מידע אמין, מדויק ומלא - למשל שהשופט צבי זילברטל קבע שמה שפורסם לא היה אמת, וכי דרוקר וחבריו פעלו בלי לבדוק את העובדות?

הגירסה המנקורית

קושיות תקשורתיות
יסלחו לי קוראיי אלא גם אם כאפיקומן לא הייתי גומר על השאלות דלקמן את ההלל, זה מה שנשאר מהחג:
1. מה ראה לנכון מיכאל טוכפלד לכתוב, בראיון עם דובר צה"ל היוצא אבי בניהו ב"מקור ראשון", שבניהו "נודע כמי שקיבל לראשונה כתבים דתיים לגלי צה"ל וקידם אותם במודע" (יומן, 15.4, עמ' 26)? זה שיר הלל שאינו מתאים לא לבניהו ולא לטוכפלד. זאב דרורי, מפקד גל"צ בין 1998 – 2000 קלט וקידם כתבים דתיים במודעות והדבר מוכר לי באופן אישי עת נפגשנו איתו, אני ואלי פולק, במסגרת פעילות אגודת "לדעת" אז. אבל מדוע להאמין לי? הנה מה שאמר אורי אורבך בכתבה ב"הארץ" ביום 16.5.2002: "אחד האחראים למהלך הזה [קבלת דתיים לתחנה] הוא זאב דרורי, שפתח את הדלת לדתיים". להזכירכם, בניהו מונה למפקד גל"צ ב- 2001.
2. מדוע הידיעה אודות הכרזתו של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, ש"אין איסור הלכתי בהשכרת דירות לערבים" לא עשתה כותרות בעיתונות החילונית למרות שעברו כבר יותר משבוע מאז פרסומה בעיתונות הלאומית/דתית? האם הידיעה איננה מעניינת? האם הרב אריאל לא מספיק דמות רבנית? האם העורכים מבקשים להסתיר מקוראיהם שלא כל הדתיים קיצוניים ופנאטים, כביכול?
3. מדוע לא נמצא מקום בכתבות הרבות אודות ה"תחקיר" של רביב דרוקר בענייניו של בנימין נתניהו ליידע את הקוראים שב- 1999, דרוקר יחד עם אחרים בגל"צ חוייבו ע"י בית המשפט המחוזי בתשלום פיצויים בסך חצי מיליון ש"ח ליו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון, בגין לשון הרע שפרסמו? האם הדבר אינו שייך לשיפוט העצמי של צרכן התקשורת או האם העורכים חושבים שאין זכות כזאת, לקבל מידע אמין, מדוייק ומלא כדי שנתנהג כאזרחים בעלי תודעה על מנת להיזכר שהשופט צבי זילברטל קבע שמה שפורסם לא היה אמת, וכי וכי פעלו בלי לבדוק את העובדות?
4. ואחרונה: איך לא התבייש ניר חסון לכתוב כתבה על "נקודת חיכוך חדשה במזרח ירושלים" ועוד לציין שהשכונה, בתי ניסן ב"ק, הוקמה באמצע המאה ה- 19 ושרוב יהודיה נטשו אותה ב- 1929 כאשר 19 מתושבי השכונה נרצחו בידי "פלסטינים"? הרי מי באמת מחכך את מי במקום?

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית