5.19.2011

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 443 מיום 19.5.2011


גל"צ היא תחנת רדיו ציבורית המהווה מעצמה תקשורתית יחד עם הסניף המוזיקלי שלה, גלגל"צ. יש לה מאגר מועמדים מהטובים ביותר והילה צבאית. כתביה הצעירים יכולים לרכוש ניסיון מקצועי שמחליק את כניסתם לעולם התקשורת הפרטית. השפעתה מקיפה ועמוקה בתחום התרבות-חברתי. השבוע בחרה הממשלה להאריך את הוראת השעה שמאפשרת לתחנה לשדר תשדירי חסות, בניגוד לעמדתן הצודקת של תחנות הרדיו האזורי.

הממונה על ביצוע החוק, השר משה כחלון, אמר ש"אם ייפגעו התחנות האזוריות בעקבות החוק, צריך למצוא הסדר חלופי שיעזור להן להתמודד עם שינוי מצבן הכלכלי". כסף הוא כוח, כידוע, ובמציאות שאיננו יודעים בדיוק כמה כסף משרד הביטחון מקציב לתחנה ולעובדיה ומהן הכנסותיה הנוספות, יש לתחנה ולמנהליה יתרון אדיר.

ב-2002 נטען שהתקציב הוא 25 מיליון שקלים וההכנסות מהחסויות היו 15 מיליון. סך הכל: 40 מיליון. בעוד שב-2010 הכריז מפקד גל"צ יצחק טוניק בוועדת הכלכלה שהתקציב הוא "בסביבות ‎40 מיליון שקל" והכנסותיה מהחסויות הן רק 17 מיליון. ניתוח של 'לדעת' מצא שב- 2009 גל"צ הרוויחה למעלה מ-20 מיליון שקלים מחסויות. אם כן, כמה כסף של משלמי המסים הולך לגל"צ? ב'גלובס' של 10.4 השנה, שר הביטחון ברק קובע שההכנסה מחסויות היא כ-10 מיליון שקלים, אך טוניק הודיע באותו עיתון חודש אחר כך שההכנסות מסתכמות בכ-30 מיליון. מעבר לבלבול במספרים ולשאלה האם אין כאן אולי ניהול לא תקין, גל"צ גם מעסיקה כוח אדם זול של חיילי שירות חובה ובעצם מרוויחה על גבם. כך היא משלמת, בין היתר, את משכורתם של עובדי התחנה שהם אזרחים העוסקים, בין היתר, בהטיית השידורים שלא לפי החוק וללא פיקוח נאות. לתקשורת זו אין להצדיע.

ישראל מידד

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית