בשבוע שעבר צפיתי בדיווח מאולפן התוכנית 'ששי בחמש' מפי הכתב לענייני ערבים עודד גרנות, על ביקור קבוצת ישראלים במצרים אצל שר החוץ המצרי נביל אל-ערבי. בקבוצה נמנו, בין היתר, יעקב פרי, שמעון שמיר, דני גילרמן ודני יתום, ושמותיהם הוזכרו בידי גרנות. נזכרתי שאותם אנשים ביקרו אצל מחמוד עבאס ברמאללה כשבועיים לפני כן. אלא שגרנות לא טרח לציין את הזיהוי המאוד פוליטי של הקבוצה, והצופה הסביר עשוי היה לקבל את הרושם שמדובר בקבוצה של סתם ישראלים חשובים ללא תיוג או השתייכות, ש'במקרה' נסעו למצרים. בדיקה קלה חשפה שסוכנות הידיעות רויטרס, למשל, תיארה את המפגש כך: "הקבוצה פועלת מול ממשלת ישראל לוותר על שטחים לפלשתינים למען השלום". אם ברויטרס ידעו מי הם המבקרים, ואף הוסיפו בתמציתיות את העמדה של הקבוצה, איך קרה שעודד גרנות לא ידע זאת? או שאולי הוא פשוט שכח לרגע קט את חובתו המקצועית לצופיו? על האופציה הנוספת, שהוא פשוט הסתיר מי הם אותם ישראלים ומה השקפתם הפוליטית-מדינית, אינני רוצה אפילו לחשוב.
בכתבה, גרנות ציין במיוחד את הלבביות והפתיחות של המארחים המצריים, אבל מכיוון שלא מסר מידע מלא אודות חברי 'היוזמה הישראלית', הצופה בבית היה יכול לחשוב ששר החוץ המצרי התנהג בחביבות כי הוא ממש מסמפט כל ישראלי באשר הוא, ולא בגלל שהקבוצה היתה בשבילו בעצם 'ביתית'.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית