2.23.2012

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 482 מיום 23.2.29012


עיוות השבוע: יונית לוי דיווחה ביום ראשון במהדורת החדשות של ערוץ 2 שזריקת אבנים בידי ערבים על קבוצת תיירים נוצריים באותו בוקר שהובילה למעצרם של 18 מתפרעים ולמהומות ליד אל-אקצה, נבעה מקריאה באתרי אינטרנט אל חברי הליכוד לעלות ולסייר בהר-הבית מלפני שבוע. באתר האינטרנט של חברת החדשות נטען ש"שעות לאחר ההתפרעויות האלימות בהר הבית מתבררת הסיבה - פרסום באתר ימני קיצוני קרא ליהודים להשתלט על הר הבית". מישהו שם לא יודע איך לבצע את התפקיד של איסוף חדשות. הרי האירוע של משה פייגלין הסתיים שבוע קודם ובמשך הימים הבאים התברר שבעצם הפרסום לא היה מטעמו בכלל. אז מה כן קרה? אכן, האשם הוא באתר קיצוני, אבל שפתו היא ערבית והוא שייך לקיצונים מוסלמים. המופתי עקרימה סאברי הוא שהכריז ביום שבת כי "קיצונים ישראלים עלולים לממש את איומיהם ולפרוץ מחר (ראשון) בבוקר למסגד אל-אקצה", והכול נמצא באתר 'אל-קודס.קום' ובעברית באתר ערוץ 7 כבר לפני הצהריים של אותו יום א'.

אכזבת השבוע: "הפרקטיקה חסרת התקדים הזו שבה מגיש המהדורה יושב בגלות" - יעקב אילון שבמכתב ההתפטרות שלו השבוע מהגשת החדשות בערוץ 10 קובל על כך שהוא נוסע מגבעתיים עד כמעט ירושלים.

מתקפת-מחץ השבוע: "כדי לנקות את [אילנה] דיין חידש העליון מספר חידושים משפטיים. החשוב: התרת צליבה עיתונאית, במיוחד כשמטרתה לקדם אג'נדה פוליטית מאוד מסוימת... קשה להבין כיצד יכול אדם בעל חוש צדק אלמנטרי לנקות את דיין מהוצאת דיבה ולהישאר אדם הגון בעיני עצמו", היא של ישראל הראל ב'הארץ' ביום 17.2.

צילום השבוע: קבלת הפנים לנשיא שמעון פרס בעיר נצרת מטעם התנועה האיסלמית כאשר עשרות קידמו את פניו עם דגלי פלשתין ועם קריאות שהזכירו את הירי על כפר כנא בלבנון. וזאת, כנראה, בהתאם לחזון פרס של מזרח תיכון חדש או, אולי, ישראל חדשה.

 
ישראל מידד

תוויות:

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית