4.06.2012

הטור שלי במדור "מיקרוסקופ" ב"בשבע" גליון 488 מיום 5.4.2012

פסח בא והגיע זמן ביעור החמץ התקשורתי. ראשית, מוזר היה לראות את 'מוסף הארץ' האחרון מוקדש כ"גיליון אוכל, מיוחד לפסח". לא, לא בגלל מתכונים כמו מוח טלה בחמאת עגבניות ולימון הלא כל כך כשר, אלא בגלל הפנייה לחברה בישראל כאילו אין עוני, אין חוסר שוויון, אין אבטלה, אין מיסים גבוהים או מחירים מופרזים. העיתון שלוחם נגד עוולות השלטון יודע שבאמת הכל 'כאילו'. ואם כבר, אז גם נעסוק באוכל מסוג אחר וברמה אחרת, כאילו שאנחנו לא במדינת ישראל, הבית היהודי הלאומי.

ונושא אחר: עוד בהיותי מנכ"ל 'לדעת', אחד העניינים שהפריעו לי מבחינת האתיקה העיתונאית היה הנוהג לצטט גורמים עלומי שם וחסרי כתובת. הדבר בלט במיוחד בהקשר של מפעל ההתיישבות היהודית, כאשר הביקורת על מעשה כזה או אחר הובאה והובעה בידי "גורם". ב'מעריב', כמו בערוצי תקשורת אחרים, קראנו ושמענו על הכניסה לבית בחברון, ש"גורמים בצה"ל: מדובר בפרובוקציה מיותרת שיש בה כדי לסכן את הביטחון האזורי". מי הגורם: דובר צה"ל? המח"ט? הש"ג? איש שמאל במילואים? שר הביטחון? ואם באמת היה הגורם במדים בשירות פעיל, יש מי שיעמיד אותו לדין?

ולסיום משהו מחו"ל. על טומאסו דה-בנידטי שמעתם? האיטלקי בן ה-43 היה מקור בלתי-נדלה לידיעות שהוזנו לעיתונות המכובדת ביותר על אירועים שלא קרו, כגון מותם של קאסטרו, האפיפיור והבימאי אלמודובר, בין היתר. הכלי שלו היה התחזות דרך טוויטר. רצונו היה להוכיח כמה בלתי אחראית המדיה החברתית החדשה. נו, באמת. ע"ע "גורמים" בשורות הקודמות.

ישראל מידד

תוויות:

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית