הארץ עומד על ראשו
מכתב למערכת "הארץ" שנשלח ולא התפרסם:
בתגובה למאמר המערכת "לאפשר חופש פולחן" ("הארץ, 18.5)
המאמר מצדד במדיניות של שינוי הסטטוס-קוו באתר שהוא מקום קדוש גם אם יש מחאות אלימות כנגד צעד זה וזאת, מכיוון שנציגי דת אחת מבקשים "לשוב ולהשתמש לצרכי פולחן" במקום. השינוי אינו דורש, כפי שמציין המאמר, שום "העברת בעלות, מתן ריבונות או אפילו על זכויות לניהול המקום". בנוסף, המאמר מצביע על כך שהמאמינים באותה דת בעיר ירושלים "אינם אורחים לרגע - הם חלק מהעיר, מההיסטוריה שלה ומההווה שלה". ממשיך המאמר ומבשר שאפילו "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתגאה שוב ושוב בחופש הפולחן שקיים בירושלים תחת שלטון ישראל". מסקנת המאמר היא: "לכן טוב תעשה הממשלה, אם תגיע להסכם שבו יתאפשר חופש פולחן אמיתי".
האם האתר הוא הר-הבית, שם היהודים משוללי כל זכות של פולחן חופשי ואפילו הזכות לגישה חופשית מוגבלת עד מאוד גם אחרי שפסקי בג"צ התירו גישה ותפילה ליהודים? האם "הארץ" מצדד בשיווין זכויות ליהודים למקום המקודש שלהם? האם המאמר מגנה הקיצוניות של מוסלמים הפוגעים ביהודים ומתפרעים באילמות קשה בשוטרים בצורה הרבה יותר קשה מאירועי "תג מחיר". לא.
נושא המאמר הוא מסירת חלק ממתחם קבר דוד בהר ציון לנוצרים. המאמר רואה בעין יפה "הסכם שיאפשר תפילות בחדר הסעודה האחרונה" שתביא "תועלת מדינית רבה, כך תוכל ישראל להוכיח במעשה ולא בדיבור שהיא מאפשרת חופש פולחן אמיתי".
האם היהודי חייב להתנצר על מנת להינות מאותן זכויות ש"הארץ" רואה בחיוב ואף מעניק ברוחב-יד?
ישראל מידד
אגודת "אל הר ה'"
ירושלים
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית